בנות ואהבתן למניאקים

אני מנסה לחשוב (לא, זה לא קורה הרבה) ורציתי לשתף את העולם במחשבותיי
כמובן, כשאני אומר עולם אני מתייחס לגוגל שסורק לי את הבלוג, אנשים שמריצים בגוגל חיפוש על דברים כמו "וודקה בלוג זיון" ומגיעים איכשהו אליי, ואנשים שבאמת קוראים את הבלוג אחרי שאני מכריח אותם
למרות כל זאת, אני חושב שלעולם המצומצם הזה מגיע לשמוע את תחושותי ויסלחו לי אלה שמחפשים סיפורים עסיסיים על סקס בשירותים של איזה פאב (כי אין לי סיפורים כאלה).

 

התהיות שלי הם בנוגע לבחורות, אני באמת שמנסה להבין את העניין הזה של "אם אתה באמת מחבב מישהי אז תהיה הכי מניאק שאתה יכול, והעניינים יסתדרו מעצמם"
התיאוריה הזאת הובאה לשולחני כמה וכמה פעמים ואני מנסה להבין את ההיגיון שעומד מאחוריה, כי תכלס, בינתיים בחיי הקצרים, הגישה של להתייחס יפה לבחורות שאני מחבב לא עלתה יפה ברוב המקרים
מצד שני, הקשרים שהיה להם את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, הם אלה עם בחורות שלא ממש חיבבתי.
לא שיצאתי מניאק בכוונה, אבל אתם יודעים איך זה, כשבחורה לא הכי מעניינת אתכם אז אתם מדברים איתה פעם-פעמיים בשבוע, אולי נפגשים אבל מדברים כי חייבים ולא כי באמת רוצים.
לעומת זאת כשאתם עם בחורה שעושה לכם טוב, אתם רוצים לדבר איתה יותר ולהיות איתה יותר
תכלס, לא כי רציתי, אלא כי ככה יצא, זה נראה כאילו הייתי המניאק בקשרים עם הבחורות הלא מעניינות (נקרא לזה מעכשיו בל"מ, או בחורות לא מעניינות כי אין לי כוח לרשום את זה כל פעם מחדש) והייתי המניאק לא כי אני באמת מניאק אלא פשוט כי הם פחות עניינו ולכן גם יצרתי איתם פחות קשר וככה הם רצו אותי יותר
הרי מה התיאוריה המאוד מפותחת ועניינית הזאת אומרת בעצם?
שאם תהיה מניאק כלפי בחורה היא תרצה אותך יותר כי אתה תשחק אותה קשה להשגה, ואם תהיה טוב אליה אז אתה כבר לא תעניין והיא תמשיך הלאה, לבחור אחר שכן יהיה מניאק ויהווה אתגר בניגוד ל"סמרטוט" כמוך שהיא מוצאת בכל יום נתון.
אני לא חסיד גדול של העניין הזה, כי אני פשוט חושב שזה פסול, נשמע לי כמו הפוך על הפוך, אתה אוהב מישהי אז תתנהג הכי רע שאתה יכול?
זה מה שאבותינו רצו? זה מה שאנחנו רוצים? לשחק משחקים מפגרים במשך חודש-חודשיים עד שזה מתחיל להיות רציני?
אם בחורה עושה לי את זה, למה אסור לי ליצור איתה קשר כלשהו בשלושה ימים הבאים אחרי הפגישה?
אני נראה נואש? פטתי? לוחץ? פאק איט!
היא עושה לי טוב, זה פשע לשלוח הודעה ולאחל לה יום טוב? אולי אפילו עם (ושאלוהים ישמור!) סמיילי בסוף ההודעה?
למה אני חושב על כל זה בעצם?
לא מזמן יצאתי עם מישהי,
בחורה מקסימה, נראית טוב, חכמה, מצחיקה, מוכשרת בטירוף, בקיצור, בחורה שרציתי לבלות איתה יותר מדייט אחד
אחרי הדייט שבו שנינו נהננו מאוד, הורדתי אותה בבית והמשכתי הלאה אליי לישון
הכי איזי בעולם, לא מיזמוזים, לא כלום, נשיקה קלה על הלחי, לילה טוב ונמשיך מפה בפעם הבאה
יום אחרי זה, שלחתי בסביבות 12 בצהריים הודעת "בוקר טוב", קיבלתי הודעה חזרה, ועל ההודעה הבאה כבר לא קיבלתי תשובה, גם לא על ההודעה 4 שעות אחרי.
לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות, "מחר כבר נדבר איתה" אמרתי לעצמי, רק שמה שלא חשבתי לעצמי זה שגם מחר היא לא תענה, לא לSMS ולא לטלפון
כשסיפרתי את הסיפור לחברים שלי, קיבלתי תגובות נזעמות, קללות, ואף כמה איומים ברצח אם אני אעשה את זה שוב
קראו לפטר את מקבל ההחלטות שלי (האונה השמאלית אם אני זוכר נכון את האנטומיה) קראו להעלות אותי על המוקד על עוד טעות טיפשית עם בחורה.
ורק אני יושב ולא מבין, מה כל כך גרוע בלשלוח למישהי הודעה יום אחרי שיצאנו…
"אחי, אתה צריך להבין, אם אתה באמת מחבב אותה, אסור לך לדבר איתה, אתה תראה להוט ופטתי, תן לה לחכות ליד הטלפון יום-יומיים, זה כמו חוק לא כתוב" אמר לי חבר שלי
ואני שואל את עצמי, אני נהנתי, היא נהנתה, זה לא אומר כלום?

 

בקיצור חברים ולסיכום
אני באמת רוצה לשמוע את דעתכם, להיות עם בחורה שאתם מחבבים אומר בהכרח שתתייחסו אליה כמו זבל בהתחלה?
או שיש סיכוי להיות נחמד ולצאת מזה בחיים

 

שיהיה יום מצויין לכולכם והמשך שבוע מקסים

 

קשות להשגה, ככה הן נראות

מודעות פרסומת

עד מתי חוסר טקט של אנשי מכירות טלפוניים?

סיפור קצר (או לפחות זאת הייתה הכוונה, יצא קצת ארוך)
לפני יומיים מתקשרת למשרד איזה בחורה מהלוטו למשרד, מחפשת את הבוסית
הבוסית לא הייתה, אבל כמובן שהיא לא תבזבז שיחת טלפון, אם היא כבר התקשרה
אז צריך לנסות להוציא מכירה כנראה. וכנראה בכל אמצעי אפשרי.
אז אחרי שהיא שאלה אם הבוסית שלי נמצאת במשרד במקרה השם שלי הגיע למחשבים שלהם
(אחרי שהיא שאלה אותי איך קוראים לי…) הנחתי שהיא חדשה במקצוע
אז הרשתי לה לדבר במקום לטרוק את הטלפון כפי שאני עושה לאנשי מקצוע רבים כמוהה
אחרי הרצאה של קרוב ל8 דקות על כמה שזה טוב לשים כסף בלוטו וכמה אפשרויות
יש לי לשים כסף ואז כל מה שנותר זה לחכות לטלפון שלהם לדעת מאיפה לאסוף את הכסף שזכיתי בו
חשבתי לעצמי ואמרתי, אני חייב לתת לה איזשהי קונטרה כדי לראות אם היא
בכלל מקשיבה לי, אם היא לא באיזה טרנס של להקריא לי כל מה שכתוב לה
בדף (אני יודע, כי עבדתי בזה, אז בפעמים שלא הייתי מתקשר למספרים שידעתי
שלא עובדים והייתי אשכרה עושה שיחה או שניים, הייתי קורא בחוסר חשק דף
משעמם כזה שנתנו לנו, מפתיע הוא שהצלחתי לעשות כמה מכירות)
בכל מקרה, אחרי שהיא סיימה היא שאלה אותי מה אני חושב
אני: "תקשיבי, איך קוראים לך?"
היא: "שיר"
אני: "תקשיבי שיר, אני לא יודע איך להגיד את זה, אבל בדיוק הצלחתי להיגמל
מבעיית הימורים קשה שהייתה לי, הייתי מהמר על כל דבר מכדורגל, כדורסל,
פוטבול ועד לזריקת חיתולים מלוכלכים למרחק"
"איבדתי את הבית, המשפחה, הילדים, הכל, עכשיו כשסוף סוף אחרי המון
עבודה קשה הצלחתי להחזיר את החיים שלי למסלול ולמצוא עבודה טובה
אני מעדיף שלא לחזור להימורים, בטח שלא להמר בלוטו שהסיכוי שלי אפסי"
כל בן אדם רגיל, שהיה שומע סיפור כנה (לא) מרגש (לא ממש) ועצוב כמו שסיפרתי
היה מיידית אומר לי "אני שמח לשמוע שנגמלת מהימורים וחזרת למסלול הנכון,
שיהיה לך יום מצויין ובהצלחה בחיים"
או לפחות ככה אני מצפה שיגידו לי.
אבל לא שיר שלנו, שיר כנראה לא הקשיבה ממש, או סתם לא התעניינה והחזירה
תשובה מפתיעה, מתוחכמת, ולא רעה בכלל….
שיר: "אז אולי היום זה יום המזל שלך?"
הזדעזעתי קשות, הרי זה כמו להגיד לנרקומן "בוא אחי, קח עוד מנה, בקטנה,
אם עד עכשיו הסמים לא הרגו אותך, מה זה עוד מנה קטנה בשביל ימים עברו?"
אמרתי בנימוס לא תודה וטרקתי את הטלפון
אשכרה הרגשתי כאילו באמת נגמלתי מהימורים, ובאמת איבדתי הכל בחיים
והבת זונה מנסה למכור לי כרטיס לוטו…
בכיתי קצת והמשכתי הלאה בחיים
יום מצויין לכולכם 🙂

Published in: on אוגוסט 2, 2007 at 7:31 am  Comments (4)